'Avodah Zarah
Daf 18b
משנה: הַמּוֹצֵא שִׁיבְרֵי כֵלִים הֲרֵי אֵילּוּ מֻתָּרִין. מָצָא תַבְנִית יָד אוֹ תַבְנִית רֶגֶל הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהֶן נֶעֱבָד׃
Traduction
Celui qui trouve des fragments de vases simulant l’idole, peut les utiliser. Si l’on trouve une forme de main ou de pied, il est défendu d’en user, car il arrive que de tels objets sont adorés.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוצא שברי כלים. והן כצלמים הרי אלו מותרין דכי הוו שלמים ספק עבדום ספק לא עבדום ואת''ל עבדום שמא ביטלוה ולכך שברום והוי ספק ספיקא ולקולא:
מפני שכיוצא בהן נעבד. שעושין תבנית יד מעיקרא ועובדין אותה:
כַּד דְּמָךְ רִבִּי אַבָּהוּ בָּכָן עֲמוּדַיָּא דְקַיְסָרִין. אָֽמְרִין כּוּתַיָּא. לֵית אִינּוּן אֵלָּא מְרִיעִין. אֲמַר לוֹן יִשְׂרָאֵל. יָֽדְעִין רְחִיקַייָא כְּמַה דִקְרִיבַייָא מְרִיעִין. רִבִּי אַבָּהוּ 18b מִי דְמָךְ עָֽבְרוּן קוֹמוֹי י''ג נְהָרִין דַּאֲפַרְסְמוֹן. אֲמַר לוֹן. כָּל אִילֵּין לְמָאן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. דִּידָךְ. אֲמַר לוֹן. וְכָל אִילֵּין דְּאַבָּהוּ. וַֽאֲנִ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי וגו'.
Traduction
A la mort de R. Abahou, les colonnes de Césarée pleurèrent (91)''On retrouve ces mots employés dans le même sens par l'historien Eusèbe de Césarée, qui raconte les persécutions subies par les premiers chrétiens; ce que rapporte Cesari, Morti dei persecutori della Chiesa, p. 25 (cité par Lattes, Lessico Talmudico, p. 24).''. Les Cuthéens (hérétiques) disaient: ce n’est là qu’une manifestation de joie; non, leur répliquèrent les Israélites, les éloignés (comme les colonnes) ne sauraient comme de plus proches (vous autres) manifester une joie qui ne réside que dans votre imagination. Lorsque R. Abahou fut sur le point de mourir (92)''Rabba sur (Gn 62; Tanhouma, section Wayehi.'', il vit passer devant lui 13 rivières de baume; -pour qui tout cela demanda-t-il? - Pour toi, fut-il répondu. -Quoi! s’écria-t-il, tout cela serait pour Abahou, et j’avais supposé m’être donné de la peine en vain (Is 49, 4);
Pnei Moshe non traduit
בכן. היו בוכין עמודים של העיר קיסרין וכלומר שנשמע קול רעש גדול והכותי' המינים היו אומרים ללעג שהוא קול תרועת שמחה והיו ישראל משיבין להם ידעין רחיקייא וכי יודעין הן הרחוקים והן העמודים להריע כמו שהקרובים מריעים והן הכותים שעומדים יותר סמוך למקום שנפטר ר' אבהו והכוונה שאתם המינים בלבבכם כן ולהריע ולא כן העמודים. א''נ רחיקייא על הכותים אמרו וכי אתם הרחוקי' ממנו יודעין מה שהקרובים והן העמודים עושין שהמה יותר קרובים להרגיש הצער ממה שאתם המינים הרחוקים סבורין:
מי דמך. בשעת פטירתו:
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לָהן לַצַּדִּיקִים מַתָּן שְׂכָרָם בְּעוֹלָם הַזֶּה וְנַפְשָׁם שְׂבֵיעָה וְהֵן יְשֵׁינִין לָהֶן. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְצָר כָּל מִינֵי סְעוּדָה בְמַפָּה. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הָאוֹרְחִין רָאוּ אוֹתָן וְנַפְשָׁם שְׂבֵיעָה וְיִשְׁנוּ לָהֶן.
Traduction
aux justes l’Eternel montre ici-bas quelle sera leur récompense dans la vie future, de sorte que leur âme heureuse ira reposer en paix. Ainsi, le roi, ayant ordonné un grand festin, fait dessiner sur la nappe (mappa) les divers plats; les invités en arrivant les voient, ont l’âme réjouie et en sont fort aises.
Pnei Moshe non traduit
בעולם הזה. מראה להם מתן שכרן בעולם הבא ומתוך כך נפשם שביעה ומתוך העונג של הדביקות ישינם להן וינוחו על משכבותם:
במפה. מעל השלחן מעמיד ומראה להם תמונת וצורות כל מיני סעודה:
זַבְדַּיי בַּר לִיוַאי וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר פֵּיטְרֻס וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרִין תְּלָתָא פְּסוּקִין מִי דָֽמְכִין. חַד מִינְהוֹן אָמַר עַל זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֘ וגו'. וְחַד אָמַר וְיִשְׂמְח֨וּ כָל ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ וגו'. וְחַד אָמַר מָ֤ה רַ֥ב טוּבְךָ֘ אֲשֶׁר צָפַ֢נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ וגו'.
Traduction
Lorsque Zabdaï b. Lewaï, R. Yossé b. Patros et R. Josué b. Levi furent sur le point de mourir, chacun d’eux dit l’un des 3 versets suivants; l’un dit (Ps 32, 6): C’est pourquoi tout homme pieux te prie; l’autre dit (Ps 5, 12): tous ceux qui se fient en toi se réjouiront; le 3e dit (Ps 31, 20): Combien est grand le bien que tu réserves à ceux qui te révèrent – (93)Suit un passage traduit (Sota 9, 16) fin..
Pnei Moshe non traduit
מי דמכון. בשעת פטירתם אמר כל אחד הפסוק משלשה פסוקים האלו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים לַעֲלִיַית בֵּית גַּדְייָא בִירִיחוֹ. יָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְהִלֵּל הַזָּקֵן אֶחָד מֵהֶן. נָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בִּשְׁמוּאֵל הָקָּטָן. שׁוּב נִכְנְסוּ זְקֵינִים לָעֲלִייָה בְיַבְנֶה וְיָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁמוּאֵל הָקָּטָן אֶחָד מֵהֶן. נָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְהָיוּ שְׂמֵיחִין עַל שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּן עַל דַּעַת רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נתנו עיניהם בשמואל הקטן. שהוא השני:
והיו שמחין. בבת קול השנית שהסכימה דעתן בפעם הראשון על דעת רוח הקדש:
חַד מִן אִילֵּין דִּנְשִׂיתָא דְמָךְ וְקָֽלְטָת מְעָֽרְתָא וּסְכַנְתָּן נַפְשָׁתָא. עָאַל רִבִּי יוֹסֵי וְאַפְטַר עֲלוֹי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיָּצָא מִן הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם. כַּד דְּמָךְ רִבִּי יָסָא נְפַל קסיטולין דְּטִיבֵּרִיָּא וַהֲווֹן אִילֵּין דִּנְשִׂיָּתָא חַדְייָן. אֲמַר לוֹן רִבִּי זְעִירָא. לָא דַמְיָא. תַּמָּן סַכָּנָן נַפְשָׁתָא בְּרַם הָכָא לֹא סַכָּנָן נַפְשָׁתָא. תַּמָּן לָא אִיתְעֲקָרַת עֲבוֹדָה זָרָה בְּרַם הָכָא אִיתְעֲקָרַת עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מן אלין דנשיתא. של בית הנשיא נפטר ובשעת קבורתו נקלטה ונפלה המערה תחתיה ונסתכנו הנפשות אשר היו שמה ונכנס ר' יוסי ודרש אשרי אדם שיצא מן העולם בשלום ושלא יארע דבר היזק וסכנה במיתתו ובקבורתו:
קסיטולין. המגדל קסטילא בלע''ז:
והוון אילון. דבית הנשיא שמחין על הדבר לפי שהוא בעצמו עליו השלום אמר על שאירע במיתת אחד מהן כזה אשרי אדם:
לא דמייא. התם היה סכנת נפשות כשנפלה המערה וכן לא נתעקרה שם ע''ז אבל הכא בנפילת המגדל נעקרה הע''ז אשר היתה שמה ולא היה שום סכנה וזה להראות זכותו של ר' ייסא:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִי דְמָךְ אָמַר. פַּנּוּ הַבַּיִת מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וּתְנוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. רִבִּי לִיעֶזֶר תַּלְמִידֵיהּ מִי דְמָךְ אָמַר. פַּנּוּ הַבַּיִת מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וּתְנוּ כִסֵּא לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. כְּמַה דַחֲמָא רַבֵּיהּ חֲמָא אַף הוּא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חמא אף הוא. ולחזקיה מלך יהודה ראה ג''כ ואמר הכינו לו כסא:
חַד מִן אִילֵּין דְּבֵי רִבִּי פָּזִי הֲווֹן אִילֵּין דִּנְשִׂיתָא בָעֵי מְחוּתָּֽנְתֵיהּ וְהוּא לֹא מְקַבֵּל עֲלוֹי. אָמַר. דְּלָא יְהוֹן מִיתְגַּנּוּ בִי. מִי דְמָךְ אֲמַר. פַּנּוּ הַבַּיִת מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וּתְנוּ מְקוֹם כִּסֵּא לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה. אָֽמְרוּ. יָבוֹא זֶה שֶׁרָץ אַחַר כָּבוֹד אַחַר זֶה שֶׁבָּרַח מִן הָכָּבוֹד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
בעי מחותנתיה. היו רוצין משפחת הנשיא להתחתן עמו ולא קיבל עליו ואמר שלא יהיו מתבזין ומתגנין בכך לפי שהיה נבזה בעיניו:
שרץ אחר כבוד. כלומר שהיה רץ ומחזר אחר כבוד לכבד ללומדי תורה כדאמרינן בשעה שהיה יהושפט רואה ת''ח היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו ואומר לו אבי אבי וכו' והיה נוהג פחיתות בעצמו בשביל כבוד אחרים וזה גם כן היה מתנהג בפחיתות להראות כבוד אחרים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כָל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִיפּוֹר אוֹ כַדּוּר. מַקֵּל. שֶׁהָיָה רוֹדֶה בוֹ אֶת הָעוֹלָם. צִיפּוֹר. וַתִּמְצָ֨א כַקֵּ֤ן ׀ יָדִי֙ לְחֵ֣יל הָֽעַמִּ֔ים. כַּדּוּר. שֶׁהָעוֹלָם עָשׂוּי כַכַּדּוּר.
Traduction
Les autres sages ne déclarent interdite (à toute jouissance) que l’idole ayant en main un bâton, ou un oiseau, ou une sphère''. Le bâton est le signe de la domination sur le monde: l’oiseau est un signe important, selon ces mots (Is 10,14 ): Ma main a trouvé comme un nid la richesse des peuples; enfin, la sphère est le symbole du monde, fait selon cette forme.
Pnei Moshe non traduit
מקל. זה עושין לסימן שהיה רודה וכו' וציפור על שם ותמצא בקן ידי וגו' כלומר תופס עצמו לחיל העמים:
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַלֶכְּסַנְדְּרוֹס מַקֶּדוֹן כַּד בְּעָא מֵיסַק לְעֵיל. וַהֲיָה סְלַק וּסְלַק סְלַק עַד שֶׁרָאָה אֶת הָעוֹלָם כַּכַּדּוּר וְאֶת הְיָּם כִּקְעָרָה. בְּגִין כֵּן צַּייְרִין לֵהּ בְּכַדּוּרָה בְיָדֵהּ. וִיצוּרֶינָּה קְעָרָה בְיָדֵהּ. אֵינוּ שַׁלִּיט בַּיָּם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלִּיט בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה. מַצִּיל בַּיָּם וּמַצִּיל בַּיַבָּשָׁה.
Traduction
R. Yona dit (94)Traduction de M. Israël Lévi, dans Revue des Etudes juives, t. 7, p. 93.: Alexandre le Macédonien voulut s’élever dans les airs; il monta, monta, jusqu’à ce qu’il vit le monde comme une boule et la mer comme un chaudron: c’est pourquoi on représente l’idole tenant à la main une boule. Elle ne domine pas sur la mer; l’Eternel seul domine à la fois sur la mer et sur la terre, et sauve l’humanité aussi bien sur mer que sur terre (95)Suit un passage traduit (Berakhot 9, 1)..
Pnei Moshe non traduit
כד בעא מיסק לעיל. עשה דבר אחד וישב על הנשר להגביה עצמו למעלה ולראות על פני הארץ ככתוב בד''ה שלהם:
בגין כן ציירין לה. להע''ז שתופס בידו כדור עגולה:
ויצורנה. כמו קערה עגולה ולרמז גם על הים:
אינו שליט בים. הם עצמן לפי טעותן מודים שהע''ז אין לה שליטה בים:
דָּרַשׁ רִבִּי זְעִירָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַֽעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ. וּמַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁמַיִם וָאָ֗רֶץ. וּמָה עִ‍נֽייָן זֶה לָזֶה. אֶלָּא מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן בְּאֶיפַּרְכִיָּא זוֹ אֵינוֹ שַׁלִּיט. שֶׁמָּא ב‍ֽאחֶרֶת. וְאִם תֹּאמַר קוֹזְמוֹקְרָטוֹר שַׁלִּיט בַּיַּבָּשָׁה. שֶׁמָּא בַיָּם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. שַׁלִּיט בִּיָּם וְשַׁלִּיט בַּיַּבָּשָׁה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא חֶרֶב עַל צַוָּאר הָאָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ. הוֹא שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר וַיַּצִּלֵנִ֖י מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא מֵחֶ֥רֶב. אֲפִילוּ חֶרֶב נְתוֹנָה עַל צַוָּארוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ הֶּימֶינָּהּ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אינו שליט אלא בשלו. שמא באפרכיא אחרת יכול הוא לעזור אותו ואפי' קוזמוקרטור והוא הקיסר אעפ''כ אינו יכול להושיעו בים:
אבל הקב''ה. הוא השליט בכל ומצילו בים וביבשה:
אין כתיב כאן אלא מחרב. ומיד פרעה הוי ליה למיכתב אלא ללמד אפי' חרב וכו' כמו שהציל משה מחרב שהיה נתון על צוארו:
הוֹסִיפוֹ עֲלֵיהֶן הַסַּיִיף וְהָעֲטָרָה וְהַטַּבַּעַת. הַסַּיִיף שֶׁהוֹרֵג בּוֹ. הָעֲטָרָה שֶׁמִּתְעַטֵּר בּוֹ. טַבַּעַת שֶׁחוֹתֵם בּוֹ.
Traduction
Aux interdits déjà énoncés on ajoute l’épée, la couronne et l’anneau; l’épée, car elle sert à tuer; avec la couronne le roi se pare, et avec l’anneau les ordres sont scellés.
טַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לַחְתּוֹם בָּהּ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה חוֹתָמָהּ שָׁקוּעַ אָסוּר לַחְתּוֹם בָּהּ. בּוֹלֵט מוּתָּר לַחְתּוֹם בָּהּ. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שֶׁלְּבֵית אַבָּא הָיוּ חוֹתְמִין בְּפְּרָסוֹפּוֹת. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל פְּרָסוֹפּוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם חוּץ מִשֶׁלְּאָדָם.
Traduction
Avec une bague où est figurée une idole, il est défendu de sceller (96)Tossefta, ch. 6.. R. Juda établit ces distinctions: si le cachet est creusé, il est défendu d’en user; s’il est au contraire en relief, il est permis de s’en servir. R. Hanina b. Gamliel dit: les membres de la famille de mon père signaient (ou scellaient) par des images. R. Eléazar b. R. Simon dit: il y avait toutes sortes de figures à Jérusalem, sauf des faces humaines.
Pnei Moshe non traduit
טבעת שיש עליה ע''ז. תוספתא היא בפ''ו:
אם היה חותמה שוקע אסור לחתום בה. לפי שהצורה בולטת היא כשחותם בה:
בולט. הצורה שוקעת כשחותם בה:
היו חותמין בפרסופות. בולטות:
חוץ משל אדם. שאסור להשים בביתו צורת פרצוף אדם כשהוא בולט:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כָּל דָּבָר׃ וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּכָבוֹד. הַסַּל וְהַסּוּלַיִם וְהַסְּמָלִים דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. הַנְּייָר וְהַקּוֹלַמוֹס דָּבָר שֶׁלְּכָבוֹד הוּא. קָלָמָרִין צְרִיכָה.
Traduction
R. Simon b. Gamliel interdit toute idole qui a en main un objet quelconque, pourvu que ce soit un objet honorable; ainsi, un panier, des aiguillons ou des chiffons, sont des objets de mépris; mais le papier et le calame sont des objets convenables (interdits à ce titre si l’idole est sise dessus); quant au plumier, calamarion, c’est douteux.
Pnei Moshe non traduit
והסולים וכו'. מיני מרצע הן:
דבר של כבוד הוא. כלומר שחותם עצמו תחת כל העולם כולו:
קלמרין. בלא קולמוס צריכה מספקא לן אם דרך כבוד מיקרי ואסור או לא:
'Avodah Zarah
Daf 19a
משנה: הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶן צוּרַת חַמָּה צוּרַת לְבָנָה צוּרַת הַדְּרָקוֹן יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַל הַמְכוּבָּדִים אֲסוּרִין עַל הַמְבוּזִּין מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם. אָֽמְרוּ לוֹ אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל וְנֶּאֱמַר וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם׃
Traduction
Si l’on trouve des vases où est représenté le soleil, ou la lune, ou un dragon, dracwn, il faut les jeter à la mer. Selon R. Simon b. Gamliel, seulement au cas où ces images sont figurées sur des vases précieux, ceux-ci sont interdits; mais si elles sont sur des non-valeurs, il n’y a pas d’interdit. Selon R. Yossé, on peut les réduire en poussière et les disperser, au vent, au lieu de les jeter à la mer. Mais alors, fut-il répliqué, cette poussière redevient un engrais au champ; or, il est dit (Dt 13, 17): rien de l’interdit ne devra rester entre tes mains.
Pnei Moshe non traduit
מתני' צורת חמה. שעושין צורה ומייחסין לה הוברי שמים לחמה כמו שאומרין שצורת השמש צורת מלך מעוטר ויושב על העגלה וכן מייחסין צורה ללבנה:
צורת הדרקון. צורת נחש ויש לו ציצין וקשקשין כקשקשי הדג ואומרין שהיא צורה לתלי הלבנה והוא גלגל הלבנה הנוטה מגלגל חמה כדמות התלי שהוא תנין:
על המכובדים. אם אותן הצורות על כלים מכובדין שעשויין לנוי ולכבוד כגון כלי כסף וזהב ובגדי שני וכיוצא בהם הרי אלו אסורין:
ועל המבוזין. כגון יורות וקומקומים ומחמי חמין ודומיהן מותרין והלכה כרשב''ג:
שוחק וזורה לרוח. שלא יהנה ישראל ממנה:
אמרו לו אף הוא נעשה זבל. אם יזרנו לרוח גם עתה יש הנאה לישראל ממנה לפי שנעשית זבל והלכה כר' יוסי דאף דנעשה זבל מותר דזה וזה גורם הוא:
הלכה: הַמּוֹצֵא שִׁיבְרֵי כֵלִים כול'. רִבִּי יוּסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁרוּבָּן בָּאִין מִן 19a הַדֶּלְפִקֵיוֹת. מֵעַתָּה אֲפִילוּ תַבְנִית יָד וְתַבְנִית רֶגֶל. שַׁנְייָא הִיא. מִפְּנֵי שֶׁכְּיוֹצֵא מֵהֶן נֶעֱבָד.
Traduction
R. Yossé au nom de R. Yohanan explique le motif de cette autorisation: c’est que la plupart de tels fragments proviennent de vases en forme de trépied, delfich (ne suscitant pas la crainte de l’idolâtrie). S’il en est ainsi, pourquoi interdire ''une forme de main ou de pied''? C’est que parfois ''de tels objets sont adorés''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מפני שרובן באין מן הדלפקיות. מן כלים שעושין כעין דלופקי וכיוצא ואין כאן בית מיחוש שנעשית לע''ז:
מעתה אפי' תבנית יד או רגל. יהו מותרין:
שנייא היא. שיש הוכחה שהיא מע''ז כדקתני מפני שכיוצא בהן נעבד:
הלכה: הַמּוֹצֵא כֵלִים כול'. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כֵלִים שֶׁעֲלֵיהֶן צוּרַת הַחַמָּה וְצוּרַת הַלְּבָנָה. הָא שְׁאָר כָּל הַמַּזָּלוֹת לֹא. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הַדְּרָקוֹן. הָא כָל הַנְּחָשִׁים לֹא. אֵי זֶהוּ דְּרָקוֹן. כָּל שֶׁצִּיצִין יוֹצְאִין בְּצַוָּארוֹ. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (אֶלְעָזָר) [עַזַּאי] אוֹמֵר. אֵי זֶהוּ דְּרָקוֹן. כָּל שֶׁצִּיצִין יוֹצְאִין מִצַוָּארוֹ. הֶחָלָק מוּתָּר. הַמּוֹצֵא דְרָקוֹן עָשׂוּי כְמִין רָחוּשׁ אֲסוּרָה. רָחוּשׂ וְעָלָיו דְּרָקוֹן. נוֹטֵל אֶת הָרָחוּשׁ וּמַשְׁלִיךְ אֶת הַדְּרָקוֹן.
Traduction
La Mishna défend seulement les vases sur lesquels est représenté le soleil, ou la lune; donc, l’image de toute autre planète n’entraîne pas l’interdit. De même, la Mishna défend seulement la représentation du dragon, non celle d’aucun serpent. On nomme dragon le reptile dont le cou est muni de filaments; De même, R. Simon b. Azaï a dit: on appelle dragon l’animal rampant, au cou muni de filaments. Aussi, un dessin qui ne représente pas ces filaments est permis. Si l’on trouve une forme de dragon faite comme un rampant, elle est interdite; si au-dessus de la forme du reptile est superposée celle du dragon (aisée à séparer), on peut prendre la première partie pour l’utiliser, en rejetant la seconde, celle du dragon.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא שאר כל מזלות לא. דלא מציירי להו למיפלחינהו:
איזהו. הנקרא דרקון כל שציצין כמו קשקשים ושערות יוצאין בפרקי צוארו:
ותני כן. בתוספתא פ''ו והתם גריס רבי שמעון בן אלעזר אומר וכו':
החלק. שאין לו ציצין אין זה צורת דרקון:
עשוי כמין רחוש. שיש לו צורת דרקון ועשוי כמין שרץ הרוחש:
רחוש. ולמעלה עשוי עליו דרקון ויכול לחלקו לשנים:
כָּתוּב וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת סוּכּוֹת בְּנ֔וֹת. תַּרְנְגוֹלְתָא וּפְרַחֶיהָ. וְאַנְשֵׁי כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת נֵֽרְגַ֑ל. רִיגְלֵיהּ דְּיַעֲקֹב וְרִיגְלֵיהּ דְּיוֹסֵף. נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָֽרֲכֵ֥נִי יְי בִּגְלָלֶֽךָ׃ וַיְבָ֧רֶךְ יְי אֶת בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף. וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָת֭ עָשׂ֥וּ אֶת אֲשִׁימָה׃ אִימְרָא כְּמַה דְתֵימַר וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙. הָֽעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַן. כַּלְבָּא. וְאֶת תַּרְתָּ֑ק. חֲמָרָא. וְהַֽסְפַרְוִ֗ים שׁוֹרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ. טַווְסָא וּפִיסְיוֹנֶי.
Traduction
Il est écrit (2R 17, 30): Les habitants de Babel firent SOUCCOTH-Benoth (mot à mot: couvant des petits), ce qui donne l’idée d’une poule avec ses poussins; les gens de Beth-Shamesh firent NERGAL (le pied), en figurant le pied de Jacob ou de Joseph. Aussi est-il dit (Gn 30, 27): j’ai auguré que Dieu me bénirait à cause de toi, et en effet (Gn 39, 5): l’Eternel bénit la maison de l’égyptien à cause de Joseph. Puis, il est dit (2R ibid.): les gens de Hamath firent Ashima; ce dernier mot (au nom d’idole) signifie bouc, comme il est dit (Lv 5, 16): le prêtre prononcera le pardon sur lui par le bélier du sacrifice de péché. Puis (2R 17, 31): Les Aviens dirent Nabhan (l’aboyeur) imitant le chien, et Tartaq, ou une forme d’âne; les Sepharviens brûlaient leurs enfants au feu à Adarmelec et Anmelec, qui avaient la forme d’un paon, taw'' ou d’un faisan.
Pnei Moshe non traduit
כתיב. איידי דאיירי ביד ורגל דע''ז מייתי להו לקראי דמלכים שכך היו נוהגים בע''ז שלהם כדלקמן ריגליה דיעקב וכו':
תרנגולתא. עם אפרוחיה סכות בלשונם תרנגולת ובנות אפרוחיה:
את נרגל. צורת רגל עשו להם על שם ריגליה דיעקב דאמר לו לבן נחשתי וגו' וכתיב ויברך ה' אותך לרגלי וכן ריגליה דיוסף דכתיב ויברך ה' וגו' ועושין תבנית רגל לניחוש להם. ובבבלי פ' ד' מיתות נרגל תרנגול. אשימא. היא אימרא כמה דתימר וכו' האשם וכן אשימא לשון איל הוא:
כלבא. נובח:
באש. לאדרמלך וענמלך. צורת טווסי ופיסיוני. והתם קאמר הפרד והסוס:
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲסוּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מוּתֶּרֶת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. דִּבְרֵי הַכֹּל. אָסוּר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. דִּבְרֵי הַכֹּל. מוּתָּר. אֶלָּא כִי אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סְתָם כְּמִי שֶׁעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. סְתָם כְּמִי שֶׁאֵין עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבִיו שֶׁל רִבִּי מַתַּנְייָה. אִם הָיוּ מוּנָּחִין בִּמְקוֹמָן כְּמִי שֶׁעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכֶלְייָן. מָתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי. וְהָא כְתִיב עַל כֵּ֡ן לֹֽא יִדְרְכוּ֩ כֹֽהֲנֵ֨י דָג֜וֹן עַל מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן. אָמַר לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּמִפְתַּן יוֹתֵר מִדָּגוֹן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא אָמַר. אוּמּוֹת הָעוֹלָם עָשׂוּ מִפְתָּן אֶחָד. יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַמָּה מִפְתָנִים. וּמַה טַעַם וּפָֽקַדְתִּ֗י עַ֧ל הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן֭.
Traduction
Une idole brisée (spontanément) est interdite, selon R. Yohanan (97)Cf. ci-après, 13.; mais R. Simon b. Lakish permet d’en tirer parti. A quel cas se rapporte cette discussion? S’il s’agit de l’hypothèse que notoirement celui qui prend des fragments de l’idole les remettra ensuite en place et reconstituera l’ensemble, tous en interdisent l’usage; dans l’hypothèse contraire, tous doivent en autoriser l’usage. Il n’y a de divergence d’avis qu’en cas indéterminé sur l’avenir de l’idole brisée: en ce cas, dit R. Yohanan, il y a présomption de restitution (et de maintien de l’idole); selon Resh Lakish, on présume alors qu’il n’y aura pas de restitution (et l’idole est annulée). R. Judan père de R. Mathnia dit: si les fragments brisés n’ont pas été déplacés, on présume leur reconstitution (et le maintien de l’idole). Mais, objecta Resh Lakish à R. Yohanan, puisqu’il est écrit (1S 5, 5): C’est pourquoi les prêtres de Dagon ne marchent pas sur le seuil de Dagon, n’est-ce pas une preuve qu’à l’idole elle-même, alors brisée, on n’attachait pas de considération? -Non, répond R. Yohanan, ce verset prouve seulement que la plus grande déférence idolâtre était réservée pour le seuil. R. Jérémie dit au nom de R. Hiya b. Aba: les nations du monde (les Philistins, selon le texte précité) ont révéré un seuil, et aux israélites il est arrivé maintes fois de se livrer à des idolâtries de ce genre, comme il est dit (So 1, 9): je punirai tous ceux qui sautent par dessus le seuil.
Pnei Moshe non traduit
ע''ז שנשברה. מאליה:
אם בעתיד להחזירן לכליין. שידוע לנו שעתיד להחזיר להכלי שלהן ולמקומן שנשברו בהא ודאי כ''ע לא פליגי דאסור שהרי לא ביטלן:
אם בשידוע שאינו עתיד להחזירן לכליין ד''ה מותר. שהרי ביטלן מע''ז:
אלא כי אנן קיימין. פלוגתייהו בסתם דר' יוחנן סבר כל זמן שלא שמענו שביטלן מסתמא אמרינן עתיד הוא להחזירן לכליין ור''ל ס''ל דמסתמא בטולי מבטל לה וכמי שודאי שאינו עתיד להחזירן לכליין:
אם היו מונחין במקומן. שנשברו שם ולא טילטלו השברים בהא נמי לא פליג ר''ל דכמו שעתיד להחזיר לכליין הוא ואסור:
מתיב ריש לקיש לר' יוחנן והא כתיב על כן לא ידרכו וגו'. משום שמצאו ראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות אל המפתן ומדלא נהגו כבוד אלא במפתן ש''מ דדגון גופיה לא חשיבא להו מכיון שנשבר והא לדידך אמרינן מסתמא עתידין להחזיר לכליין:
אמר ליה. התם שאני דהא דלא ידרכו על המפתן מלמד שהיו נוהגין כבוד במפתן יותר מבדגון גופיה שאמרו הניח מקומו וקבע לו מקום על המפתן והלכך כאינו עתיד להחזיר לכליין הוא:
מפתן אחד. שמצינו בפלשתים:
כמה מפתנות. מכל מיני ע''ז שהיו על המפתן היו נוהגין כבוד במפתן:
ומה טעמא. מהיכן למדנו זה דכתיב ופקדתי על כל הדולג על המפתן שדלגו ולא רצו לדרוך על המפתן שעברה ע''ז שם:
הַמּוֹצֵא עֲבוֹדָה זָרָה. רַב אָמַר מְשַׁבְּרָהּ אֵבֶר אֵבֶר וְהִיא בְטֵילָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵינָהּ בְטֵילָה לְעוֹלָם.
Traduction
Si l’on trouve une idole, dit Rav, il faut en briser un membre après l’autre pour l’annuler; selon Samuel, elle ne sera malgré cela jamais annulée.
Pnei Moshe non traduit
אינה בטילה לעולם. דהוי כע''ז ביד ישראל ועד שיבטלנה הנכרי:
רִבִּי אַבִּין בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. הָדָא אָֽמְרָה בְּשֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּסִיס. אֲבָל יֶשׁ עֲלֵיהֶן בָּסִיס אֲנִי אוֹמֵר. מִן הַשְּׁבָרִים בָּאוּ.
Traduction
R. Abin dit au nom de R. Simon: il est vrai que la forme de main ou de pied est interdite, lorsqu’elle n’est pas sise sur un socle (basis); mais lorsqu’il y a en ce cas un socle qui fait défaut, c’est une preuve que la dite forme vient d’une idole brisée.
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה. אסיפא דמתני' קאי מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהם נעבד לא שנו אלא בשאין עליהן בסיס וניכר שכך נעשו מתחלתן ויש כיוצא בהן נעבד כדאמר לעיל עשו את נרגל אבל יש עליהן בסיס ונראה הוא שלא נעשה בתחלתו תבנית יד או תבנית רגל לבד אלא שבא מן הע''ז שנשתברה אני אומר מן השברים באו ולמאן דאמר ע''ז שנשברה מותרת ה''נ תלינן לקולא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source